פרוטזה לציור

קטגוריות: ,

לפני יותר מ-16 שנה שאלתי את הגולשים שאלה:

אם היו נותנים לכם את האפשרות להוסיף לארסנל הכישרונות שלכם עוד כישרון אחד – באיזה הייתם בוחרים?

התשובות היו שונות ומגוונות ומעבר לזה שהן גאוניות, הן מזכירות לי כמה מהדמויות שליוו את הגלוב במשך שנים ארוכות.

באותו הפוסט אמרתי שהכישרון שאני הייתי בוחר הוא ציור.

נתקלתי בפוסט הזה כאשר לחצתי על כפתור "פוסט אקראי". בימים האחרונים התעסקתי עם העיצוב של הגלוב. חלף עשור מאז שהגלוב עוצב ובאמת שהגיע הזמן לעשות בו שינוי. אני ממש אוהב את העיצוב החדש ואחד הדברים הראשונים שדאגתי להם הוא הכפתור הזה שנמצא למעלה, שנקרא "פוסט אקראי". לחיצה עליו תביא אתכם לאחד מ-3,250 הפוסטים שפורסמו כאן לאורך השנים.

בכל אופן, נדמה לי שזו אחת הסיבות שאני כל כך אוהב את Midjourney. למרות שאני אדם כותב, שירות הבינה המלאכותית היחיד שאני משלם עליו הוא דווקא שירות שעוסק ביצירה ויזואלית ולא בכתיבה. הוא מצליח להדהים אותי פעם אחר פעם (עשיתי על זה פרק ב"עושים טכנולוגיה" זמן קצר לאחר ש-Midjourney הושק. נדמה לי שאני צריך לעשות פרק המשך).

זה רק קומץ מהתמונות שיצרתי בשבועות האחרונים. מדי יום אני מעלה 2-3 תמונות כאלו לעמוד האינסטגרם שלי שבמשך שנים לא היה בו כלום וכעת מלא במאות תמונות, ציורים ואיורים.

זה נכון של-Midjourney ולכל המערכות האלו יש אסתטיקה ייחודית, כזו שאפשר לזהות אותה מרחוק ובשלב מסוים יש באסתטיקה הזו משהו מתיש. אני חושב שזו הסיבה שכאשר אני מצליח לייצר תמונה/ציור שמתחמקים מהאסתטיקה המובהקת של המערכת, אני אוהב אותם במיוחד.

אבל נדמה לי שמה שמושך אותי לשירות הזה הוא היכולת שלי לתאר משהו שתקוע לי בדמיון ואז לראות אותו מתממש מול העיניים שלי. זה גובל בקסם.

תגובות

2 תגובות על “פרוטזה לציור”

  1. הצצתי בפוסט מלפני 16 שנה, ויש מעט מאוד דברים ששוברים לי את הלב יותר מבלוגים שנהגתי לעקוב אחריהם בעבר ושכיום הלינק שבור.

    בכלל זה: כל הבלוגים מבלוגלי, בלוגים מרשומות שאינם קיימים או שאין הפנייה, ובלוגרים עצמאיים שפשוט התנדפו (ע"ע מרשתנט שהיה אחד החביבים עליי).

    1. לא רק שאני מסכים איתך, אני ממש מסכים איתך ולמעשה זה הפוסט הבא שאפרסם: פוסט על לינקים שבורים ואיך הם שוברים לי את הלב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן