רפאל פוגל, מפרסם היום בטוש טור שייכנס בלי שום בעיה לפנתאון הטורים המפחידים של השנה. בטור שלו, ממחזר פוגל עשרות טורים שנכתבו בעבר ושמעבירים בלי פילטרים מיוחדים את מה שמספרות להן חברות סטארט-אפ שמפתחות כלים להגנה מפני גניבת מידע.
התזה פשוטה: כולם מתגוננים מפני פריצות מבחוץ אבל העובד, הו העובד, הוא זה שינקנק את הארגון. כי העובד "השמנמן והממורמר" (כפי שפוגל מכנה אותו, שכן אם הוא רזה הוא לא יכול להיות ממורמר ואם הוא ממורמר אזי הוא ודאי שמן. אלא אם כן קוראים לו תום) יבוא עם דיסקאונקי ויגנוב אתכם מבלי שאפילו תשימו לב.
כמובן שיש בסיפורי האימה האלו גם שמץ של אמת. גניבת מידע מתרחשת גם מתוך הארגון. אבל הסאבטקסט של הטקסט של פוגל, שכאילו ונכתב בהשראת סרטי הפילם נואר האפלים (והגרועים במיוחד), הוא שבעצם העובד הוא אויב. לכן צריך לעקוב אחר, לשמור על כל צעד שלו, לחשוד בו, להתייחס אליו כאל סוס טרויאני ולא כאל נכס, לראות בו אשם עד שיוכח אחרת.
במובן הזה הטקסט של פוגל הוא לא רק ממוחזר – הוא גם אלים בצורה יוצאת דופן.
עדכון: הקוראת "ליאורה" נחלצת לעזרתו של פוגל ומציעה שיטה פשוטה ובדוקה למנוע את גניבת המידע מהארגון:
פתרון פשוט – בדיקת פוליגראף תקופתית לכל העובדים
בדיוק כמו שנערכת בחברות ממשלתיות ובחברות בטחוניות בדיקת פוליגראף תקופתית אפשר לערוך בדיקה כזו אחת לחודש או כמה חודשים לכל עובד בכל חברה שמעוניינת בכך. מעבר לזה אם ימקמו מצלמות וידאו בבניין החברה וידאגו שיהיה כיסוי מלא של המצלמות על כל שטחי המשרדים לא תיהיה בעיה.
ואני אומר, עזבו אתכם משטויות. פשוט תירו בעובדים. חוסך זמן.
כתיבת תגובה