(הקדמה קצרצרה, לפני תחילת הסיפור)
blu-ray הוא סטנדרט חדשני ומהולל לאחסון מידע דיגיטלי. החדשנות נובעת מקרן לייזר כחולה שכותבת וקוראת מידע באופן שוטף וברמת דיוק גבוהה, כך שאפשר לדחוס המון מידע לדיסק אחד, ולמלא אותו בסרטים באיכות HD. מספר חברות מתעסקות בבלו-ריי, בין היתר אפל, פיליפס, דל, סמסונג וסוני.
(מערכה ראשונה, שמסתיימת בסוג של תדהמה)
סוני ערכה מסיבה לרגל עשור ל-vaio, ותוך כדי הציגה את יצירת המופת – לפטופ שיודע לנגן ולצרוב דיסקים בבלו-ריי. ג'ניפר דלאו, בחורה סקרנית, רצתה לבדוק איך נראה הבלו-ריי מקרוב."פתחתי את הכונן […] ומצאתי דיסק DVD-R עלוב", שהכיל עותק לא מקורי של הסרט שהוקרן לעיני כל. האם הצגת ה"פורמט המדהים היי דפינישן חבל על הזמן" היתה הונאה? האם סוני וחברותיה עבדו על כולנו בעיניים?
(מערכה שניה, שמסתיימת בשמחה לאיד)
הצחוק הפרוע לא איחר להגיע. לכולם היה מה לומר. החל מ"זה נשמע כמו סוני, תמיד מציגה דברים תיאורטיים שאינם קיימים", עבור ב"על מה הם מבזבזים את כל הכסף שם בבלו-ריי המומצא הזה" וכלה ב"לול, אכלת אותה סוני".
(מערכה שלישית, בה סוני מראה לכולם מהיכן משתין הריי)
האתר notebookreview חושף כי מדובר בהבל הבלים, שלא לומר הכל-עובר-עליך-ודיוידי-בידיך. התמונה מציגה את שני הלפטופים החינניים – אחד אכן מכיל את הדיוידי המיושן, והשני את הבלו-ריי – לשם השוואה בין השניים. מישהו רצה לגרום לכולם להאמין שלסוני אין שום דבר ביד, ופיברק איזו תמונה על הדרך.
(מערכה רביעית, שתמה בסימן שאלה)
הטוקבקים הקונספירטוריים משתעלים לכיוון מיקרוסופט (שתומכת בHD-DVD), לדעתי זה מופרך לחלוטין. אחרים רומזים לכיוון מספר אנשים שרצו להרוויח מספר יפה של כניסות לאתר שלהם, ואפילו מציינים את ההודעה (המזויפת?) שמתוודה על העניין.
אותי מעניינת בעיקר המהירות בה נכנסו כולם בסוני. האם ייתכן שהשמחה לאיד נובעת נובעת מהיחס שלה (מי אמר rootkit?) לציבור הרחב?
כתיבת תגובה