מזל שיש את מי להאשים

קטגוריות:

לפני יותר מחודש העליתי אתר אינטרנט שסופר את השעות עד שאימאסעיל הנייה ימות (רמז: הוא עדיין חי), זאת לאחר שמי שלפני רגע היה באופוזיציה ואחרי רגע הפך לשר הביטחון של מדינת ישראל, אביגדור ליברמן, הצהיר שכאשר הוא יהיה שר הביטחון, הנייה יחזיר את נשמתו לבורא בתוך 48 שעות. קשה לומר שמישהו הופתע כאשר זה לא קרה.

עשיתי את זה לא כיוון שרציתי לראות אם ליברמן ימלא את הבטחתו; היה ברור שהוא לא. עשיתי את זה כדי להצביע על הרמה הירודה, כל כך ירודה, של השיח הפוליטי בישראל. חלק עצום מנבחרי הציבור בישראל הוא לא יותר מאספסוף מתלהם, כמו נאוה בוקר שרשמה שיא חדש של בהמיות עם הפוסט הזה:

נו טוב, מישהו צריך למלא את משבצת מירי רגב, עכשיו, כשהיא שרת התרבות של מדינת ישראל (כן, אני יודע, לרגע חשבתם שזה פשוט חלום רע. זה לא. היא שרת התרבות של מדינת ישראל).

אבל זה לא רק ליברמן ולא רק בוקר. ביום שישי שמעתי ב"אולפן שישי" את רינה מצליח מקוננת מתוך ישבנו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שמארק צוקרברג לא משתף איתו פעולה ובמוצ"ש, הפלא ופלא, הוא חזר על ההתבכיינות שלו ב"פגוש את העיתונות" עם… רינה מצליח, ששאלה את השאלה המוזמנת של ארדן כאילו חשבה עליה בעצמה. כל הכבוד רינה!

למעשה, אם עורכים רשימה של כל הגורמים, הגופים, האנשים והמוסדות שלא משתפים פעולה, פוגעים, מתנכלים, עושים דווקא למדינת ישראל בכלל, ולממשלת הקיסר סגול השיער בפרט, מגיעים לרשימה, ובכן, ממש מרשימה. הנה רק חלק ממנה:

הסמולנים
בצלם
שוברים שתיקה
עמותות השמאל
ממשלות זרות
האיחוד האירופי
שרת החוץ של שוודיה
הערבים
חנין זועבי
הפלג הצפוני
ברק אובמה
ג'ון קארי
הקוורטט
מפלגת הלייבור בבריטניה
ראש המוסד שלעבר
ראש המוסד לשעבר לשעבר
ראש המוסד לשעבר לשעבר לשעבר
סגן הרמטכ"ל
ראשי המחאה החברתית
פייסבוק
המגזר הציבורי
הוועדים הגדולים
נוני מוזס
ידיעות אחרונות
הארץ
רביב דרוקר
ערוץ 10
ערוץ 2
בן כספית
יואב יצחק
יגאל סרנה
התקשורת
מני נפתלי
גיא אליהו
החמאס
אבו מאזן
הרשות הפלסטינאית
האקדמיה
BDS
BBC
האו"ם
דעאש
איראן
טורקיה
גדעון סער
בוגי יעלון
אמנים
סופרים
ראשי המחאה נגד עסקת הגז
התנועה לחופש המידע
בג"ץ
מבקר המדינה
היועץ המשפטי לממשלה

הרשימה הזו יכולה להיכתב לנצח. בכל פעם יש אויב אחר, גורם אחר שבגללו אי אפשר למשול כאן, שחותר תחת בית המלוכה של המשפחה המטורללת, גוף כלשהו שעכשיו נורא כועסים עליו (בחרו שם אקראי מתוך הרשימה) ובגללו קורה לנו כל מה שקורה לנו. אלא שכל השמות המתחלפים, המוסדות החתרניים, האנשים שנוהרים, כל תכליתם היא להסתיר את העובדה שהאדם שמשקיע עשרות אלפי שקלים בשנה בעיצוב שיערו המקליש והסגול, הוא ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, אימפוטנט חסר תקנה שמייצר סביבו סביבה מושחתת מהיסוד.

מי שמאשים את פייסבוק ב"מצב" הוא שרלטן מחורבן ומי שמשתף פעולה עם ההאשמה הזו ונותן לה הד (כן רינה, אני מדבר אלייך), הוא משת"פ עלוב של שרלטן מחורבן. העובדה שיש כאן סכסוך לאומי שנמשך יותר ממאה שנה, במהלכם הצדדים הרגו אחד בשני כמעט ללא הפסקה, העובדה שמדינת ישראל שולטת על עם אחר בכוח הזרוע, עוד מעט 50 שנה, כל זה לא נכנס למשוואה? פייסבוק, פייסבוק היא הסיבה למה שקורה עכשיו? הכל בגלל פייסבוק? תגידו לי, מישהו קונה את השיט הזה? כן, יש מי שקונה ויש מי שמוכר ויש גם מי שמפרסם בלי להניד עפעף.

מה שכמובן מזמין תחרות – מי יהיה הבא בתור שיואשם בצרות של כולנו; בטרור, ביוקר המחיה, בחינוך הדפוק, במערכת הבריאות הקורסת, בתשתיות הלא מתפקדות, בשחיתות, בפערים החברתיים, בשיתוק המדיני, בבידוד הבינלאומי, בהידרדרות הבלתי פוסקת של המדינה – כי זה ממש מזמין תחרות, ואני אתפנה אליה מיד אחרי שאגמור לכתוב מכתב נזעם שאני מנסח ברגעים אלו ממש למארק צוקרברג.

חתיכת אנטישמי.

אה, הוא יהודי? בטח שמאלני. זה לא נחשב.

תגובות

9 תגובות על “מזל שיש את מי להאשים”

  1. להוסיף לרשימה: מגזין קנאביס

  2. יוסי ק

    יותר מאפשר להיות מתוסכל ממר ארדן, אשר למען ההגינות, מה שהוא וחבריו לקואליציה אומרים נשמע כמו פזמון חוזר משיר של אסי כהן, זו העליבות של אנשי התקשורת בארץ, שלא מעלים שום קשיים על המרואיינים שלהם, לא מתקילים אותם על אף אמירה פבלובית שהם מוציאים, ונדמה כי במירוץ הטיפשות הם תמיד בצד המפסיד. הרי, עבור רינה, ההודאה של ארדן הייתה הרמה נהדרת להנחתה. אולי לעקוץ אותו, להקשות עליו, אולי לשאול אותו מה בדיוק הוא צריך מפייסבוק, שיהיה אולי יותר ספציפי. האם הוא מבקש מפייסבוק שתאפשר לו לקרוא הודעות פרטיות? האם המשטרה רוצה גישה לקבוצות סגורות? כי ניטור של המרחב הציבורי נעשה היום בקלות על ידי חברות אזרחיות ביתר קלות. לגלות פוסט של מישהו עם המילה רצח בחיתוך האיזור הגאוגרפי שלו זה פשוט. זה שהמשטרה מוגבלת טכנולוגית בהחלט לא צריך ליפול על פייסבוק.

  3. ״ערפאת ימחה זכרו״. עד שסוף כל סוף הצלחתי להוציא מהראש את תמונתו של האיש שהקדים את זמנו במראה הלא מגולח ואז שמת פה את הקטע של נאוה בוקר הזו.
    איך אפשר למחות את זכרו של מישהו בכך שמזכירים אותו? זה כמו לכבות אש באש.

  4. זהבה גלאון, כמובן. היא זכאית לשורה משלה, לא ביחד עם הססססמולנים.
    וצריף להוסיף בוז'י (בלי שם משפחה, הוא לא ראוי לכבוד הזה), כשיש יותר ממובן אחד לקו המוחק.
    ויוסי שריד. גם מהקבר הוא מפריע.

  5. אתה כמובן צודק. לדעתי.

    אבל זה עדיין לא אומר שבוז'י היה עושה את זה יותר טוב.

  6. אני מקבלת ומעריכה את דעתך. הכעס לגיטימי. אבל בפוסט שמדבר על רדידות השיח, חבל שנכנסות מילים כמו 'מחורבן', 'שיט' ועוד פנינים.
    לא ענין של רגישות – אני לא מתכווצת למקרא קקי ופיפי. הייתי שמחה שתהווה דוגמה נגדית להתלהמות הטוקבקיסטית הנפוצה. לא צריך מילים גבוהות. הכעס ברור מוצדק ומובן גם בלי מילים שהצחיקו אותנו בגן.

  7. אני יחסית צעיר ולא מכיר מקרוב את כל מאה שנות הסכסוך.. למרות חוסר הכרותי נראה לי שבתקופה האחרונה יש סוג נוסף של אלימות שמושפע מאוד מדעאש. החשיפה לסרטונים ולתעמולה של דעאש נעשית בעיקר דרך האינטרנט והפייסבוק. זה כנראה בעיה כלל עולמית ומן הסתם זה מטריד גם מוסלמים שלא שמחים שהילדים שלהם מבצעים פיגועי דקירה או נוהרים לסוריה או עיראק למות באיזה קרב.

  8. רן רביץ

    הניחושים מי יהיו הבאים בתור שיואשמו בצרות של כולנו:
    משטרת ישראל, צה"ל, הcia, הfbi, ה bbc. כמובן גם נטפליקס, uber וסנאפצ'ט, אי אפשר כמובן לשכוח גם את חומוס צבר, הום סנטר, E.T, קפטן קירק וצ'אק ברי.

  9. אם הייתי שר האינטרנט הייתי חוסם את פייסבוק תוך 24 שעות.
    וסוגר לערבים ולססססמולנים את האינטרנט תוך 72 שעות
    (מגדיר שמותר להם להתחבר רק לאינטרנט כשר שמדינת ישראל תפעיל ותנטר עם פיירוול מובנה וכל פוסט פייסבוק לא יפורסם עד שאני או הסגן שלי היינו בודקים ומאשרים אותו תוך חודשיים מהגשת הבקשה לפרסום פוסט על טופס נייר ב3 העתקים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן