קול ההמון

קטגוריות: , ,

מכיוון שנראה שהיום הוא "יום הדיונים הרציני" בגלוב אני מרשה לעצמי להעלות על סדר היום עוד נושא שראוי לדון בו בכובד ראש (ואולי לא).

לפני כמה ימים פנה אליי יואב וביקש ממני לעיין באתר שהרים ששמו "קול ההמון". התקשרתי אליו ודיברנו. הרעיון של יואב עדיין לא מגובש והוא הראשון להודות בזה. בגדול מדובר על שיטה חדשה ליצירת דמוקרטיה או ייצוג דמוקרטי וזאת תוך שימוש באינטרנט. הרעיון הוא להפוך כל אדם (במידה וירצה בכך) לנציג של קבוצה וכל נציג של קבוצה לחלק מקבוצה גדולה יותר. הרעיון הוא לאפשר ניידות של הקול שלך לא פעם בארבע שנים אלא פעם ביום (במידה ותרצה בכך). ויש עוד כמה רעיונות.

בעיניי, הקונפט של יואב מזמין כאוס שלטוני ופופוליזם ולאוו דווקא שקיפות או יציבות אבל יתכן שאני מחמיץ כאן משהו.

עדכון: אני משתדל (מאוד) לא לערבב בין הכתיבה שלי בגלוב לכתיבה שלי בעיתון. אבל בעקבות פניות מכמה אנשים אני מעלה סריקה של הכתבה שלי מהיום בבוקר שעוסקת בבועה 2.0. הנה איור השער, החלק הראשון והחלק השני.

← הקודם
הבא→

תגובות

21 תגובות על “קול ההמון”

  1. עיינתי באתר ואני מצטערת לומר שלא התרשמתי.
    הבועיות שנודפת ממנו ("לפי הסטטיסטיקות כבר למעלה ממיליארד משתמשים גולשים ברשת האינטרנט. כל מה שאנחנו רוצים זה אלפית מהם"), קונספט הפירמידה והנסיון לקפוץ מעל הפופיק – גורמים לי להרגשה שמדובר במיזם לא רציני.
    מי יתחזק את הפרויקט? מי מממן אותו? מי עומד מאחוריו?
    אם יש לי הצעת חוק שבוערת בדמי, האם לא סביר יותר שאפנה לחבר הכנסת החביב עליי, או זה שיושב בועדה הקשורה לנושא, ואנסה לגייס אותו לטובתי?
    ומעבר לכך – המיזם כולו מתבסס על הרצון של האדם הפשוט לתרגל דמוקרטיה ישירה. שיעורי ההצבעה המבישים מצביעים על כך שהציבור המנומנם לא ישתף פעולה.

  2. לדעתי אתה אכן מחמיץ משהו.

    בוא נחזור לרגע לרעיון הבסיסי של הדמוקרטיה – הענקת היכולת לאזרחים להצביע באופן שווה בעייני ניהול מדינתם. כל הרעיון של דמוקרטיה יצוגית נבע מהבעיה שלא ניתן לאפשר למיליוני אזרחים להביע את דעתם על כל דבר ועניין. כעת נוצרת אפשרות כזאת ולדעתי הרעיון הוא לא רע בכלל. הוא יכול למנוע הרבה מהחוליים של הדמוקרטיה הייצוגית.

    ברור שהיום אנחנו לא בשלים למהלך כזה כיוון שלא כל האוכלוסיה נגישה לפתרון הטכנולוגי שמאפשר את המהלך ויש אינספור בעיות שנוגעות לאבטחת ההצבעות. לדעתי בעתיד הקרוב יהיו גופים קטנים שישתמשו בשיטה ובעתיד הרחוק יותר היא תתפתח בגלל התפתחות של טכנולוגיה שתאפשר אותה: אמצעי אבטחה טובים יותר ונגישות גבוהה יותר של האוכלוסיה.

  3. תמר, אף אחד לא אומר שהמיזם מוכן לפעולה כבר עכשיו. אני יכול לדמיין מצב בו בשנת 2027 קיימת איזה "רשות הדמוקרטיה הישירה" שמתחזקת את הנושא, מי שמממן אותו הוא את ואני בעזרת המיסים שנשלם ומי שיעמוד מאחוריו הוא כל אחד במדינה (למה אנחנו חייבים פרצופים מוכרים שינהלו עבורנו את הכל?).

    אם יש בעיה עם שיעורי הצבעה תעבירי (בעצמך, אין דבר כזה ח"כ) הצעת חוק לחובת הצבעה. מי שלא מצביע לא יקבל רישיון נהיגה (או רישיון לרכב חלל). כל אחד יהיה רשאי לפטור את עצמו מהתעסקות בהצבעות ולתת ליובל דרור להצביע במקומו בכל נושא ועניין (ואז כן יחודש רשיון הנהיגה שלו). הרב עובדיה יוכל להצביע בקליק אחד עבור כל מאמיניו. ככה יתפתחו מפלגות שינסו לשכנע את כולנו לתת להן את זכות ההצבעה. אנשים חושבים יוכלו להצביע בעצמם ואנשים פחות חושבים יתנו לאחרים לנהל עבורם את המדינה.

    באופן כללי הייתי מציע לחשוב על זה להיפך. תחשבי שעד היום היתה לך זכות הצבעה על כל נושא ועכשיו קם איזה משוגע ומציע שלכל X אנשים יהיה נציג באולם בו יצביעו על חוקים. האפשרות הזאת נראית לי תמוהה יותר.

  4. רגע רגע, ומה אם מנהיג של קבוצה נותן את קולו למנהיג אחר? כל הקולות תחתיו עוברים למנהיג החדש?

    ובואו נגיד שההצעה התקבלה באתר, עכשיו מה קורה איתה? היא עוברת לכנסת? לא נראה לי… אז בשביל מה לטרוח ולהצביע?

  5. אגב, יש סתירה בכל הקונספט הזה. מצד אחד נאמר ש"לא יהיה יותר צורך בחברי כנסת", אבל מצד שני, אותם המנהיגים של הקבוצות הופכים חברי כנסת, רק בשם אחר.

  6. גורע איפה אתה חי, ב-2027 אנשים ישלמו מיסים? ומדינת ישראל דמוקרטית? אתה הוזה.

    דרך אגב, באוסטרליה, אם אתה לא מצביע, אתה משלם קנס של 100$, ברצינות.

  7. אתם קצת מפספסים את העניין. תעזבו לרגע את הפתרונות הטכניים. אני חושב שלאפשר לכל אחד להביע את דעתו ולהצביע בכל עניין זה צעד חשוב שיקרה בעתיד. אנשים לא יבינו איך התנהלה פעם דמוקרטיה יצוגית.

    ועמיר – יש לי הרגשה שאנשים ב-2027 ישלמו מיסים. אנשים משלמים מיסים כבר אלפי שנים ואני לא צופה משהו שישנה את זה תוך 21 שנה.

  8. כל הרעיון הזה מנוגד לרוח הדמוקרטיה. דמוקרטיה נמדדת ביכולתה להגן על מיעוטים מפני רצון הרוב (כאשר מיעוטים כולל כמובן גם את האינדיבידואל, שהוא המיעוט החלש ביותר), ואילו מאג'וריטריה או דמוקרטיה ישירה משרתת את הרוב נגד המיעוט, וזה יכול להיות מאוד בעייתי, אם אתה יהודי בגרמניה למשל, או סוקרטס באתונה (שנסקל למוות באסיפה הכללית).

  9. ח. ירקרק

    אם כבר דברים רציניים, שואה ובועה 2.0. האם יש איזשהו אתר\תוכנית לאיתור קרובים שפועלת אטומטית? זה לא נראה לי מסובך במיוחד (אני לא כ"כ מבין בתכנות, אבל זה באמת לא נראה לי קשה), כל מי שנכנס מזין רשימה של שמות (אפשר גם לחלק את הקבוצות לשמות ממקומות שונים), ואם התוכנה תזהה אחוז מסויים של התאמה בינך לבין מישהו אחר, היא תציג לפניך את הקבוצת שמות שלו. אני כותב את זה פה, כי אין לי מושג אם כדאי בכלל לנסות להרים את זה. מה דעתך?

  10. הרעיון מעניין, התמימות כובשת. הביצוע מן הסתם יהיה בעייתי, והיישום לא יגיע להשפעה ממשית על העולם שמחוץ לאינטרנט; בעיה משמעותית אחת למשל היא בעית 'שליח הציבור'. על פי הקונצפט במבנה הנוכחי שלו, אם אני שליח ציבור של 1000 איש, אני יכול להחליט החלטה בשמם, כלומר הקול שלי שווה אלף קולות. זה די סותר את עקרון הדמוקרטיה הישירה שהרעיון מתיימר ליישם. זה נכון שהדמוקרטיה הנוכחית פועלת בדיוק ככה, אבל בשביל זה הם חשבו על קול ההמון, לא?

  11. כל הכבוד לגרפיקאי/ת שצבע/ה את הכתבה ב"ממון" בצבעים הנכונים. יפה!

  12. אני ממש לא סגור על זה שדמוקרטיה זה הדבר הכי טוב שיכול להיות.
    שניה, אני אחשוב על משהו…

  13. אני רוצה להתייחס לתגובות שעלו כאן, אבל לפני כן להעיר הערה קטנה:

    כולכם, גם יובל, פיספסתם משהו – מיד הלכתם לקצה. "קול המון" מדבר על תפיסה חדשה לניהול ק-ה-י-ל-ו-ת. כולכם ישר נתפסתם, באופן טבעי, ל"מה יקרה עם מדינה שלמה תתנהל בעזרת מערכת כזאת", אבל נסו לחשוב על יישוב. לא יהיה נחמד לנהל ככה ישוב? לא שווה לפחות לבצע ניסוי?

    עכשיו אני אענה לתגובות:

    גורע (תגובות 2,3,7):
    תכנס לאתר שלנו ותרשם. אתה תעזור לנו בצוות החשיבה.

    תמר (תגובה 1):
    שאלת מי יתחזק את הפרויקט. אם עשרה מתכנתים ברחבי העולם יאהבו את הרעיון הזה ויהיו מעוניינים להשקיע מזמנם הפנוי לכך – זה יספיק. לגבי הנקודות האחרות שציינת, אני חושב שגורע ענה לך, לא?

    אסף (תגובות 4,5):
    אם נניח יובל דרור יהיה שליח ציבור שלך, ופתאום הוא יחליט לנווט את כל הקולות שלו לתנועת "כך" בניגוד לעמדתו המוצהרת, אתה תדע על כך. למה? כי כל אזרח יכול לעיין באופן ההצבעה ובחירת הנציגים של כל שליחי הציבור (אופן הצבעותיהם של שליחי הציבור א-י-נ-ן חשאיות).
    נושא נוסף שהעלית: "קול המון", בגדול, היא הרשות המחוקקת. החלטות שמתקבלות בה עוברות לרשות המבצעת וחוקיותן נבדקות על ידי הרשות השופטת.

    עמית (תגובה 8):
    אתה צודק. זה חשש שקיים גם אצלי. זה לא שהדמוקרטיות שאני מכיר כל כך טובות בהגנה על המיעוט: כנס לכל כפר ערבי במדינה ותיווכך בכך. אבל אני לא רוצה לגלות שב"קול המון" הבעיה הזאת מחמירה. אבל בשביל זה צריך לעשות ניסוים: לממש את התוכנה שתאפשר את המערכת, לקחת ישוב או קהילה כלשהי, ולהתחיל לתצפת ולראות מה קורה שם.

    פיגו (תגובה 10):
    אתה כותב: "אם אני שליח ציבור של 1000 איש, אני יכול להחליט החלטה בשמם". זה בדיוק הרעיון. מה רע בזה. הם נתנו לו את הקול שלהם כנראה בגלל שהם מרגישים שהוא מייצג אותם. אבל בניגוד לדמוקרטיה המיושנת והמסורבלת שיש לנו היום, אם שליח הציבור שלי סרח, אני באופן מיידי יכול לקחת ממנו את הקול שלי, כלומר הוא יאבד את כוחו הרבה יותר מהר אם ינהג בשחיתות.

    אני מזמין אתכם לקרוא את הדוגמא שמצויה באתר ועוזרת להבין: http://www.kolamon.org/index.do?chapter=chExamples

    תודה לכולכם על ההתעניינות,
    יואב.

  14. גנבו לי את הרעיון, 'קול ההמון' האלו, ובצורה טובה. לפחות, בעניין התאוריה, הם עשו שיעורי בית.
    פיגו, אין פה סתירה, אלא הרחבה. לפי הרעיון המוצא, זכותך כחבר קהילה, להצביע בכל הצבעה כרצונך. אלא אם כן תוגבל תדירות הצעת החוקים, לא ניתן יהיה לצפות מאדם להצביע עבור כל חוק. האצלת סמכויות היא פתרון מאוד מקובל, ובמקרה הזה טוב יותר מהנוכחי – במקום להעניק את הקול שלך לח"כ למשך 4 (או פחות) שנים, אתה יכול, עקרונית, להעניק אותו להצבעה אחת בלבד! כן, במקרה כזה לפופוליזם תהיה יותר השפעה, אבל, להזכירך, יובל, בדמוקרטיה מותר לרוב להצביע באופן טיפשי, כל עוד ההצבעה 'מוסרית'. ולמי שציין את 'עריצות הרוב': אבל אחד לא אמר שלא יהיה בג"צ בעתיד.

    לאחר מחשבה לא מועטה בעניין, אני יכול לומר שאין לי כמעט ספק שצורה זו תהיה הצורה השלטת בעתיד, בתנאי שלא יהיו מגבלות טכנולוגיות. כמו שגורע ציין, קרוב לוודאי שאז הדמוקרטיה של היום תיראה מוזרה, מעוותת ומושחתת.

    אני אפילו מציע לקחת את הרעיון צעד אחד קדימה: ניתן לתוכנת מחשב להצביע בשבילנו! חישבו על זה, תוכנה שכזו תנתח את תוכן הצעת החוק, ותצביע בהתאם להעדפות שהגדרנו מראש, וזהו – חסל סדר דמוקרטיה עקיפה (מי אמר google?).

  15. רציתי להזמין אתכם לעבודת רפרט אוניברסיטאית שהכנתי במסגרת התואר השני שאני עושה באוניב' ת"א. העבודה עוסקת במערכת "קול המון" ומציגה את היתרונות והחסרונות שלה.

    עבודת הרפרט הסוקרת את יתרונות וחסרונות המערכת תוך בדיקת פילוסופיות מדיניות וחברתיות מימי אפלטון ואריסטו דרך לוק ורוסו ועד עידן האינטרנט הפוסט-מודרניסטי ומסביר כיצד מנצלת מערכת קולמון את הטכנולוגיות המודרניות כדי להפוך את חזון הדמוקרטיה האתונאית הישירה לאמיתי וכיצד הופכת המערכת לפרקטית עם שילוב מערכת הנציגויות.

    תוכלו לקרוא את עיקרי הדברים כפי שפירסמתי בבלוג שלי:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=667075

    ובתחתית העמוד תמצאו קישור לעבודה המלאה.

    אמנון

  16. יואב, כולם נתפסים לרעיון ניהול מדינה ולא לניהול קהילה, כי האתר מדגיש מאוד את ניהול המדינה ומזכיר בדרך אגב את ניהול הקהילה.

  17. מי תהיה הרשות המבצעת במערכת כזו? מי יבחר אותה? כפי שזה נראה עכשיו, זו יכולה להיות לכל היותר ממשלת טכנוקרטים, המבצעים בצורה עיוורת את רצון העם. זה קצת נוגד את עקרון הפרדת הרשויות, אם הוא רלוונטי בשיטה המוצעת כאן.

  18. כפור,
    אני שמח לראות שאתה מזדהה עם הקונספט. אתה מוזמן להצטרף אלינו. אגב, אני לא הייתי הולך רחוק כל כך עם הרעיון. למרות שהרעיון שלך בהחלט יפה, מחשב שבאמת יבין את נפש האדם ויידע להצביע עבורו על ידי ניתוח החוקים וההצבעות הקודמות שלו זה עדיין מדע בדיוני. הם בקושי מסוגלים להסיר אותי מרשימת תפוצה כשאני מבקש מהם.

    שי פישר,
    אני מודה שיש צדק בדבריך.

    צחי,
    הפרדת הרשויות רלוונטית ב"קול המון" בדיוק כפי שהיא רלוונטית בדמוקרטיות רגילות.
    "קול המון", בגדול, הוא הרשות המחוקקת. הרשות המבצעת הם אותם משרדי ממשלה הקיימים היום, רק שבמקום שסדר היום שלהם יוזן על ידי החוקים המתקבלים בכנסת, הוא יוזן על ידי החוקים שמתקבלים ב"קול המון". גם הרשות השופטת לא נעלמת במערכת הזאת. למה שתיעלם?

    תודה על ההערות,
    יואב.

  19. נשמע לי כמו דמוקרטיה נוזלית
    http://twistedmatrix.com/wiki/python/LiquidDemocracy

  20. למערכת יכולה להיות משמעות מעשית גם בהווה:
    אפשר לפתוח אותה לציבור הרחב, ולחוקים שייקבעו בה אמנם לא תהיה תוקף משפטי, אך יהיה בהם כדי לעורר את דעת הקהל.
    בדיוק כמו שעיתוני סוף השבוע מקדמים לפעמים נושא כלשהו שמיד מוצא את ביטויו בפי הפוליטיקאים והועדות. אם יהיה הד נכון ולא מתלהם, הפוליטיקאים יישרו קו עם דעת הקהל (שתתבטא במערכת), ואולי ישאבו ממנה רעיונות.

  21. שי, פגעת בול!
    אחת הדרכים שהחשבנו כעדיפות להטמעת "קול המון" זה בדיוק מה שכתבת כאן.

    המרבה, תודה רבה על הלינק.
    בבסיס, הם מדברים שם גם על דמוקרטיה ישירה עם יכולות נציגות טרנזיטיביות, מה שמחזק אותי שאנחנו לא היחידים שחושבים ככה. הבעיה שהם נתקעו בשלב הראשון, בערך במשפט ההגדרה, והם מנסים להסתובב סביב זה ולא ממש הצליחו לפתח את זה מעבר לכך. כמה ש"קול המון" עדיין לא בוגר, אני מרגיש שאנחנו הרבה יותר עמוקים וקונסטרוקטיבים. "קול המון" נותן תמונה הרבה יותר שלמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן