התחלתי לכתוב ב"העין השביעית" בשנת 2008 (אם אינני טועה), בזמן שעדיין הייתי עיתונאי פעיל ב"ידיעות אחרונות". כשהייתי בעיתון "הארץ" הייתי נוהג לגנוב את כתב העת המודפס מתאי העיתונאים הוותיקים שקיבלו אליהם את המגזין (סליחה יואל מרקוס, עשיתי את זה לעתים רחוקות ממש!). הוא היה כתב עת שעסק במציאות שלי כאיש תקשורת, בדילמות שלי, בבעיות שלי, במגבלות שלי.
כתב העת עבר טרנספורמציה דיגיטלית, והוא מהווה בעיניי את אחת הדוגמאות הבולטות למעבר מוצלח, אפילו מוצלח ביותר, לגרסה מקוונת: הוא הפך נגיש יותר ומשפיע יותר. בתקופה שבה התקשורת הפכה לסיבה שבגללה מפרקים ממשלה ויוצאים לבחירות, בתקופה שבה בעיות אתיות מבצבצות כמעט מכל שידור, מכל כתבה ומכל מהלך תקשורתי, בתקופה שבה דילמות חדשות תוקפות מכל הכיוונים את העוסקים במלאכה, קיומה של "העין השביעית" כבמה העיקרית לעיסוק בתקשורת בכל רמה שהיא (ביקורת, תחקיר, סיקור, דעה), חשוב מעין כמוהו.
במשך שנים ישב הפרויקט המדהים הזה במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה. לא עוד. כעת "העין השביעית" צריכה לדאוג למימון או שהיא פשוט לא תהיה. לאחר שהוקמה עמותה (שאני חבר בה), יצאה "העין השביעית"בקריאה לסיוע מכל מי שהבמה החשובה הזו חשובה גם בעיניו. הקריאה היא קריאה לתרומה שתאפשר להמשיך ולהחזיק את המפעל הנפלא הזה.
התקציב של "העין השביעית" מגוחך ביחס לתוצרים שלה ובוודאי ביחס לחשיבות ולהשפעה שלה. הוא מאפשר לשלם לכותבים הקבועים, לכותבים המזדמנים וכן לממן את עלויות התפעול הטכני והאחרות של האופרציה הזו.
בקישור הזה תוכלו לקרוא דבריו של עורך "העין השביעית", שוקי טאוסיג. לחיצה על הקישור הזה תוביל אתכם לעמוד התרומות באמצעותו כל אחד ואחת מכם יוכל לתרום לטובת המטרה החשובה.
אני רוצה להאמין שבישראל ישנם לפחות אלף אנשים (ואני מקווה שיותר) שכל אחד מהם יהיה מוכן לתרום מאה שקלים, פחות מעשרה שקלים לחודש, שביחד יניבו תקציב שיראה שיש היתכנות למודל שמבוסס, לפחות בחלקו, על תמיכה של גולשים. אני קורא לכם להיות אחד מאותם אלף אנשים. גם אם אתם יכולים לתרום יותר, גם אם אתם יכולים לתרום פחות, גם אז אני קורא לכם לקחת חלק ביוזמה הזו. אני לא חושב שתצטערו.
אגב, עשרת אלפים אנשים שיתרמו מאה שקלים יסגרו תקציב שיאפשר שנת פעילות שלימה. זה לא בשמיים.
כתיבת תגובה