שלום לכולם ותודה שחזרתם.
אני רוצה להדגים לכם עכשיו מאמירות של אנשי תרבות במירכאות, חיות אדם אדומות, מבעלי העט והלוע המצחינים ביותר בקרב העם היהודי… אני רוצה לצטט לכם את אחד המסיתים האדומים הכי גרועים, ואני מתכוון כמובן לעמוס עוז… ועוד פרופסור תרבותניק היסטוריון, ואני מתכוון כמובן ליועץ של החמאס לענייני רצח, זאב שטרנהל… איפה אתם חושבים הרעל הזה מודפס? כמובן בביובון יימח שמו וזכרו, "דבר". ויש מבקר אמנות ותרבות, קוראים לו כצמן. והכצמן הזה, בפשקוויל "ידיעות אחרונות", כותב את הפנינים הבאות, תראו חלאת אדם מה הוא כותב… אבל לא גמרנו. הסופרת, התעמולנית השמאלנית הקיצונית, יעל לוטן, בביובון זיכרונו לקללה "על המשמר", כותבת… ועכשיו תראו את יצחק לאור, פנאט, קיצוני, פלשתיני, תראו איזה רעל יוצא מהעט שלו… הוא יכול להיות פוגרומצ'יק בערי רוסיה במאה שעברה… ואיש תרבות מאוד ידוע, שייק'ה לוי, שהיה סרסור תעמולה תרבותי של מפלגת העבודה בבחירות של תשמ"ד… ואת הרפש, את הצואה התת-תרבותית, השמאל הקיצוני, המאפייה האדומה, רוצים להנציח. לא עוד, נגמר, סוף. לא יהיה יותר.
וחזרנו.
ולפני שנעבור למאזין שממתין על הקו, אני רוצה להדגים לכם מה זה נקרא חלאת אדם אדומה. הדוגמה היא הגברת אליזבת צורקוב, ואני אקריא לכם, מילה במילה, מה הבהמה האדומה הזו כותבת בטוויטר… מי שיכול להבין את השואה, ולהבין זה גם להצדיק, זו רק חלאת אדם מזוהמת, אדומה, טמאה, מהסוג של הגברת אליזבת צורקוב.
והמאזין – הלו?
רציתי להצטרף לכל האנשים שאתה משתלח בהם…
ואני אומר לך, ואני אומר לך, שחלאת אדם מזוהמת כמוך, הכל מכוון גם אליך…. שמענו אותך, שמענו אותך, שמענו אותך, אדוני חלאת האדם, ומאחר ואתה לא מאפשר להשיב לך, ושמענו את דברי הבלע שלך, נוריד אותך, אדוני חלאת האדם מהקו. תוריד קודם כל את חלאת האדם מהקו. אמרתי לכם עשרות פעמים, שהתגלמות תת-צואת המין האנושי, זה זוהר מפלשתינה. כי שמתם לב, הוא כרגע הלכה למעשה, הוכיח את מה שאני אומר עליו כל הזמן, הוא יהודון מזוהם, טמא, אדום, רצחני, שפל שמצדיק את השואה, אתם שמעתם עכשיו במו אוזניכם, מפיו הטמע והמזוהם שהיהודים אשמים בשואה… אבל חלאת המין האנושי, המזוהמת והטמאה הזאת, מאשים את המורים ואת המלמד בשואה. אין חלאה, אין טומאה, אין זוהמה, שפלה וטמאה יותר מאשר עבד טמא ומלוכלך של הסמרטוט האדום כמו זוהר מפלשתינה, שדרך אגב, אני אומר לכם, מרבית אנשי מרצ, מזדהים מילה במילה עם מה שהוא אומר.
ואנחנו עם המאזין הבא שעל הקו. הלו?
שלום. מר שפטל? תשמע, אני מאזין כל השבוע לתחנה שלכם, אבל זה לא ייתכן שכל מילה שניה שלך יוצאת בקללות, בטינופת, בזבל.
לא שמעת מפי את המילה "זבל", לא שמעת מפי קללה.
מה לא שמעתי קללה? לפני רגע שמעתי קללות!
לא שמעת מפי קללה. אני מדבר בעברית גבוהה, אני מדבר בעברית תרבותית לעילא ועילא.
(12.2.2015, יורם שפטל, רדיו 103fm)
כתיבת תגובה