היו לי תכניות. אחרי יותר מעשור שבו לימדתי כל שנה במערכת ההשכלה הגבוהה, לעתים במוסד אחד לעתים בשלושה, החלטתי לצאת לחופשה ללא תשלום. החופשה היא היתה אמורה להיכנס לתוקף בסוף החודש הזה, סוף ספטמבר. אבל אתם יודעים מה אומרים – האדם מתכנן תכניות ואלוהים מתפוצץ מצחוק. מה זה מתפוצץ – נקרע.
כאשר סיפרתי לפני שלושה חודשים על החלטתי כתבתי: "מתאים לי להתנפל על אתגרים חדשים. אם יש לכם אחד כזה – אתם יודעים איפה למצוא אותי". ובכן, האתגר מצא אותי – רק שלא חשבתי שהוא נמצא במקום שאותו עזבתי כדי לצאת לחופשה.
היום, בשעות הצהריים, בחרה מועצת בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למנהל למנות אותי לתפקיד דיקן בית הספר לתקשורת. נשיא המכללה, הפרופ' אשר טישלר, אישר את ההחלטה ולמעשה היום היה היום הראשון שלי בתפקיד החדש. התפקיד הזה מציב בפניי כמה אתגרים מורכבים בכמה רמות ובכמה ממדים והם כולם מובילים למסקנה הברורה שמדובר באתגר הגדול בקריירה שלי. חלק גדול מהאתגר עומד להתנקז כבר אל השבועות והחודשים הקרובים שצפויים להיות עמוסים באירועים, יוזמות, החלטות ושינויים.
זה המקום להודות לחברים שלי, חברי הסגל הבכיר של בית הספר, שבחרו בי פה-אחד לתפקיד ולנשיא החדש של המכללה למנהל, שהחליט לקבל את המלצת הסגל ולתת בי אמון. בשל התמיכה, העידוד והסיוע שאני יודע שאקבל מהנהלת המכללה, חברי הסגל האקדמי והמנהלי בבית הספר ומהסטודנטים, אני יוצא להתמודדות המרתקת הזו בתחושת ביטחון.
עכשיו חלאס דיבורים; לעבודה.
כתיבת תגובה