הנה עוד תמה שחוזרת פעם אחר פעם בגלוב. התחושה שחזרנו ל-1998. היום מתפרסמת ב"טושבוע" כתבה של ערן גבאי על פיתוח בשם "זלנגו". הפיתוח הזה אמור להחליף באיזשהו אופן את הסמס הכתוב על ידי החלפת האותיות באייקונים. בסדר.
גבאי שואל את יואב לורך, ממציא השפה: "מה היעד שלכם? הרי בקרב הילדים לא תחליף את ה-SMS. אז עד כמה שפת הזלנגו יכולה להפוך לפופולרית?". לורך עונה:
אנחנו לא אומרים שנחסל את ה-SMS אלא רק שאם יש טריליון הודעות SMS בעולם בשנה, תנו לנו 1%, תנו לנו 2% (…) אם נעמוד רק ברבע מהציפיות שלנו נצטרך לטפל בהרבה מאוד הודעות ביום.
זוהי תשובה דוט.קום קלאסית. קלאסית!
הנה יש שוק. השוק הוא ענק. אני לא רוצה להשתלט על השוק ואפילו אין לי יומרות כאלה. תחת זאת אני רוצה נתח, נתחונצ'יק קטן ואני מסודר. אם הייתי מקבל גרוש על כל חברת סטארט-אפ שאמרה לי את המשפט הזה בתקופת הבועה הייתי היום אספן גרושים מוביל.
כתיבת תגובה