בן כספית כותב טקסט חריף על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והטוקבקיסטים המתלהמים של נרג', מתרגשים.
בראש ממשלת ישראל מכהן אדם שאינו כשיר לתפקידו. יודעים את זה כל סובביו. יודעים את זה גם רוב שריו. יודעים את זה כל אלה שנחשפו לצורת התנהלותו ודרך קבלת ההחלטות שלו. יודעים ושותקים. זה כולל גם לא מעט עיתונאים, שבמקרה הזה מועלים מעילה חמורה בשליחותם.
נתניהו אינו כשיר לתפקידו בגלל הנסיבות האופפות אותו. אחראית להן, בראש ובראשונה, האישה שמתעקשת להיקרא "הגברת שרה נתניהו." העובדה שהוא מאפשר לאישה הבעייתית הזו להחליט, למנות, לפטר, לקומם, להכתיב ולהלחיץ מערכות שלמות, הופכת אותו ללא כשיר. האחריות, בסופו של דבר, מוטלת עליו, ועליו בלבד.
לא פחות ולא יותר. בן כספית קובע שנתניהו אינו כשיר לתפקידו. יודעים את זה כל סובביו. בן כספית גם מתגעגע לאולמרט. זה לא הפריע לו לחבוט באולמרט בכל הכוח כאשר הוא היה בשלטון. גם אולמרט לא היה ראוי, כי הוא היה מושחת.
אז יש לנו ראש ממשלה לא ראוי בגלל אשתו, ואחר לא ראוי בגלל שחיתותו. ומה עם כל השאר?
לפני אולמרט היה אריאל שרון, זה שהואשם על ידי אנשי הימין שגנב את קולותיהם ופינה את גוש קטיף, זה שהיה מסובך עד צוואר בחשדות לשחיתות אישית וציבורית שחלקן לא הגיעו לכלל מיצוי בשל מצבו הרפואי. לפני שרון היה ברק, אותו ברק שעסוק כעת בלפרק לחלוטין את מפלגת העבודה, שמעמיד למכירה כל עקרון, כל ערך שהמפלגה הזו ייצגה בעבר רק כדי שיוכל להמשיך להיכנס למסוקים צבאיים ולהיות שר ביטחון. הוא איש ראוי? זיבי ראוי. לפני ברק היה ביבי, אותו ביבי עם אותה שרה עם אותן עוזרות בית ואותן הבעיות. ולפניו היה פרס שהוא אולי מדינאי רב ניסיון אבל פוליטיקאי קטן, שתכנן את מה שכונה "התרגיל המסריח" ושבאופן כללי הגיע למעמדו דרך הביורוקרטיה הבלתי אפשרית של המפלגה וכיוון שכל האחרים מתו או פרשו.
אז הגענו לרבין. זה שהודח בפעם הראשונה בשל התנהגות אשתו, כן שוב אשתו, זה שדיבר בגסות רוח כלפי המתנחלים, זה שהיה מוכן לרדת מהגולן – זה שהביא לכאן את ערפאת. הוא איש ראוי? ולפניו היה שמיר שחרט שחרת על דגלו קיפאון בכל תחום שרק אפשר להעלות על הדעת – הוא היה ראוי לעמוד בראש ממשלת ישראל? ובגין, שיש שטענו שנתן לשרון להונות אותו והכניס את המדינה לבוץ הלבנוני למשך שנים על גבי שנים – הוא ראוי?
הטענה שלי כפולה: האחת היא, שבפעם האחרונה שבן כספית היה מרוצה מהאיש שעמד בראש ממשלת ישראל, בן-גוריון סחב כיסאות מבתי הקפה באזור תל-אביב כדי שיהיה לאנשים היכן לשבת כאשר הוא אמר בקול רועד: "אנו מכריזים בזאאאת!" (ומי שמכיר קצת את ההיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית יודע שלקראת סוף דרכו, גם את בן-גוריון רצו להעיף לכל הרוחות). השניה היא, שבראש ממשלת ישראל לא עומד כמעט אף פעם איש ראוי וזאת משלל סיבות: כי הפוליטיקה הישראלית מקיאה בשיטתיות אנשים ראויים ורק התככנים, הכוחניים, הנכלוליים, שורדים; כי צריך להיות מסובב על כל הראש כדי לרצות לעמוד בראש המדינה הזו; כי כבר הרבה מאוד שנים, אנשים ראויים באמת לא הולכים לפוליטיקה ומעדיפים להיות כל דבר שאפשר להעלות על הדעת, רק לא פוליטיקאים – וישנן סיבות נוספות.
אין בזה לומר שאני חולק על המסקנה של כספית: בראש ממשלת ישראל אכן עומד אדם לא ראוי. אני פשוט מסרב להתרגש מההכרזה הלא-דרמטית הזו. את אותו הטקסט אפשר היה לפרסם כמעט כל שבוע ב-40 השנים האחרונות, באותה מידה של שכנוע עצמי.
כתיבת תגובה