פה היה פעם פוסט מעניין.
בשל איום בתביעת זכויות יוצרים הוא הוסר.
כבוד לחוקי זכויות היוצרים.
זו מסורת בת"א. גם ביאליק גר ברחוב ביאליק והטיילת נקראת ע"ש שלמה להט, שעדיין הולך בינינו.
והיום יש גם רחוב בת"א ע"ש הגברת ש. פרסיץ 🙂
ואחד העם גר ברחוב אחד העם, ועגנון ברח' עגנון ואושיסקין לא רק שלא קראו על רחוב בשמו בא והחליף את כל השלטים ברחוב לשמו וכך נולד רח' אושיסקין http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/905545.html
הדוגמה ההופכית היא כמובן סמטה פלונית וסמטה אלמונית שיצר דיזינגוף כדי למנוע מהרחובות להיקרא ע"ש המיליונר שפירא.
בכלל ביאליק – ביום הולדתו נקראו שדרות ח"ן על שמו, ויש גם עוד רחוב אחד שקשור אליו בתל-אביב אלוף בצלות ואלוף שום. מחרה מחזיק אחריו הוא אצ"ג שבבאר שבע יש שני רחובות על שמו וברמת גן יש רחוב על שם יצירתו – רחובות הנהר.
אני בכלל מסודר. בבוא יומי רק יצטרכו לחבר את רח' יואב ברמת גן עם רחוב איתמר. הם אפילו נפגשים בגן משחקים.
בקשר לשכטל – לא לחינם נאמר עיר קטנה ואנשים בה מעט.
בקשר למר אלדובי – העיתון לא אומר אם הוא היה טרנסויסט, נכון?
הסבר נוסף – זלמן וקלמן, ההומלסים הראשונים בתל-אביב (הם אפילו מונצחים בשיר ילדים) היו מנסים לדחוף בגדי נשים לכל מי שפרצו לו לבית על מנת לקבל פרס. אין לכם מושג איזו מרקחת מטולטלת הם הכינו לשכטל.
אלדובי זה לא ההוא מהפוטושופ?
גם בחיפה גם בחיפה.
רח' שבתאי לוי נקרא על שמו עוד בחייו אחרי נסיון רצח.
הסיפור של אוסישקין הוא לא נכון. כבר, די, הוכח שזה קשקוש שמקורו בסיפרי אשכנזים-ספרדים.
ובחולון יש את פארק פרס. אבל כאן כנראה שלא היתה ברירה, כי הרי האיש לעולם לא ימות.
תיקון קטן…
רח' ביאליק, נקרא על שמו לאחר מותו, היות וביתו (שהפך למוזיאון המנציח את פועלו) הוקם שם. לעומת זאת, שדרות ח"ן אכן נקראו על שמו בעודו בחיים.
גם האיצטדיון הירושלמי "טדי" נקרא על שמו של טדי קולק בעודו בחיים.
הרח' שמנציח אותו, נקרא על שמו לאחר מותו.
לגבי "הנצחות כפולות", אני לא רואה בהן פגם, כל עוד הן לא מייצרות צמדי כפלים מוחלטים. הכוונה לבעיה ידועה (בעיקר בערים הוותיקות בארץ) שישנם לעיתים שמות רחובות כפולים. הבעיה בולטת במיוחד בפ"ת שם יש (רשימה חלקית):
רח' 'אברהם קפלן' ורח' 'קפלן אליעזר'
רח' 'לוין שמריהו', רח' 'יוסף לוין' ורח' 'יוסף'.
רח' 'מודלת' וסמטת 'ארץ מולדת'
רח' 'יהונתן' ורח' 'יהונתן נתניהו'
רח' 'שפירא' ורח' 'הרב שפירא'
רח' 'יהודה', רח' 'מטה יהודה', סמטת 'בני יהודה' וסמטת 'שבט יהודה'.
הייתה על זה פעם כתבה ב'הארץ'. ראיינו שם בין השאר את מנהל תחנת מד"א העירונית שסיפר שכמה וכמה אנשים נפטרו כי הניידת נשלחה לרחוב הלא נכון.
אני אישית גיליתי את המקרה המצער כאשר גרתי ברחוב 'יוסף לוין' ובאופן קבוע קיבלתי דברי דואר, הזמנות פיצה ופרחים לאנשים מרחובות "לוין" ו"יוסף". לזכותי יאמר שגם הם זכו לקבל דברי דואר ומשלוחי אוכל שהזמנתי.
הכוונה מן הסתם לרח' מולדת ולא מודלת…
בעניין פלונית ואלמונית, על אשתו של שפירא מדובר.
רח' אחד נקרא געצל ורחוב שני נקרא סוניה, שני שמותיה של אשתו. אבל אז דיזנגוף בא והראה שהזין שלו משמעותית יותר גדול.
כך וכך שנים לאחר מכן, נפתח סוניה געצל, אחד מבתי הקפה החמודים בעיר שמספר את הסיפור.
דיימונד: תודה, ביצעת שירות חשוב לציבור, כי אף אחד לא מכיר את הסיפור הזה.
בעניין בגדי הגברים:
מדובר ככה"נ בהודעה דומה לאותן הודעות שהיו מופיעות בסוף מהדורות החדשות ברדיו בשנות ה-70 וה-80, בסגנון: "לידיעת מפעילי התנורים בצפון".
והמבין יבין.
ולמי שלא הבין: מי שהיה צריך להבין, הבין.
ולמי שעדיין לא הבין: אני יכול להמשיך להסביר, אבל אז אצטרך לירות בו.
ולמי שעדיין לא הבין: נבצר ממני לעזור לך.
ולמי שתהתה למה בלשון זכר: בכל זאת, בגדי גברים.
אולי המודעה על בגדי הגברים היא סוג של הודעת תיקון והתנצלות פרימיטיבית? אולי במקור כתבו ידיעה ארוכה יותר על הפריצה ובמסגרתה הוזכרו במקרה בגדי נשים. אם הקורבן היה רווק זה יכל להיות בעייתי.
אני מנחש ש"שכטל ת"א" הוא דואר החבילות בת"א, שכן שכטל פירושה ארגז, חבילה, קופסה.
ובענין בגדי הגברים, דומני שהצדק עם תגובה 15 או 14, בסדר יורד של סבירות.
[…] נמחק נכתב, פורסם ואיננו עוד העמוד לא נמצא היה פה פוסט מעניין ועכשיו אין רוחות הרפאים של הרשת צורחות בדממה AKPC_IDS += […]
כתיבת תגובה