1. בגלוב ישנם 8,817 קישורים לידיעות, כתבות, אתרים וסרטונים. לא רע. יש גם בגלוב 348 קישורים מתים, לינקים שמובילים לשום מקום פשוט מכיוון שהאתר נסגר או שהטקסט שאליו מפנה הקישור כבר לא קיים. זה רע מאוד.
מדי פעם, כשיש לי כמה דקות פנויות, אני עובר על הפוסטים האלו (זו חתיכת עבודת פרך) ומנכש את הקישורים המתים, אחד אחד. עבודת הניכוש גילתה לי משהו שלא שמתי לב אליו. בעבר, קישור לטקסטים באתר "הארץ", היו סוג של תעודת ביטוח. הקישור תמיד עבד, גם אחרי שנים. מאז שאתר "הארץ" עבר רביזיה לפני כשנה, כמות הקישורים המתים שקשורים באתר "הארץ" זינקה בערך פי 500 מיליון. כל קישור שני לא עובד. לפעמים כל קישור ראשון.
המסקנה שלי היא אחת: אם יש קישור לטקסט מתוך אתר "הארץ" וטקסט דומה מתוך Ynet או נרג' או וואלה, "הארץ" מקבל עדיפות אחרונה. במילים אחרות: לקשר כמה שפחות לאתר "הארץ".
2. בדיוק לפני שנה, ב-7 לאוקטובר 2008, התקיים דיון מעניין בפוסט של ולווט. בדיון, טען גדי להב מ"הארץ":
כל תכני המהדורה המודפסת עולים לרשת, רק לא מקוטלגים תחת המטריה "המהדורה המודפסת" אלא מחולקים למדורים השונים.
יתכן שלפני שנה זה היה נכון. היום, זה לא נכון. חלק לא מבוטל מעיתון "הארץ", בעיקר חלקים מהטוש, אינו עובר לאתר האינטרנט של העיתון ואם הוא עובר אז כנראה שהוא מוחבא בצורה כל כך מוצלחת שאני לא מצליח למצוא אותו.
אני מניח שהסיבה לכך היא לעודד אנשים לעשות מנוי על העיתון המודפס.
האם זה עודד אותי לעשות מנוי על העיתון המודפס? לא.
האם אני נחשף פחות לתכני "הארץ"? כן.
האם "הארץ" מפיק תועלת מכך שיש פחות תכנים של "הארץ" ברשת, מכך שהם מוחבאים בצורה קסומה בתוך האתר? לא יודע. כנראה שמישהו חושב שכן.
כתיבת תגובה