בשבוע שעבר הוזמנתי על ידי חברי הטוב, שוקי גלילי, להשתתף במפגש שנערך במטה התנועה הירוקה-מימד כדי לדון על המצע הטכנולוגי של התנועה לקראת הבחירות המתקרבות לכנסת. לא הלכתי.
לא הלכתי משלוש סיבות: הראשונה היא שהייתי הרוג מעייפות אחרי שיעור באוניברסיטת בן-גוריון. השניה היא שאני לא מתכוון להצביע בבחירות הקרובות לתנועה הירוקה-מימד והשלישית היא שנראה לי שמצע הוא עניין שמעניין בעיקר את אלו שכותבים אותו. אני לא מכיר אדם אחד בישראל שניגש לקרוא את המצעים של המפלגות ומגבש את החלטתו במי לבחור בהתאם למה שקרא. למעשה, אני לא מכיר מפלגה אחת בישראל שמיישמת את המצע שלה, שמתייחסת אליו ברצינות. אני מתקשה להאמין שיש מפלגה שכל חבריה קראו את המצע שלהם עצמם.
רוצה לומר (לפחות בשלב זה) יש לי דברים חשובים יותר לעשות מאשר לדון במצע שאף אחד לא יקרא, שלא ישפיע על אף אחד ושאותו תפרסם מפלגה שממילא אני לא מתכוון להצביע עבורה.
ובכל זאת, היום עלה המצע הטכנולוגי של התנועה הירוקה-מימד ובאופן כללי יש לי רק מילים טובות לומר עליו. הוא מעט אבסטרקטי מדי בשבילי ("התנועה הירוקה-מימד תפעל לצמצום הפער הדיגיטלי, בשאיפה להעניק לכל אזרח בישראל את האפשרות להשתמש בטכנולוגיה לרכישת דעת, התפתחות מקצועית, והיחלצות ממעגל העוני") אבל אני מניח שכך הם כל המצעים – לכן כל כך קל להתעלם מהם ברגע האמת.
אז למה בכל זאת טוב המסמך הזה? בדיוק בשביל מה שאני עושה בפוסט הזה, בשביל מה שבלוגרים אחרים עושים אצלם, בשביל מה שעיתונאים עושים: בשביל שנכתוב את השם "התנועה הירוקה-מימד" שוב ושוב ושוב ובכך תגבר המודעות למפלגה הקטנה הזו שעושה ככל יכולתה להפוך למוכרת בזמן קצר כל כך.
כל המפלגות הקטנות, כאלו שלא היו בכנסת האחרונה, חוזרות ואומרות ששבועיים לפני הבחירות הקודמות אף אחד לא היה חוזה כי הגמלאים יזכו במספר המנדטים המפלצתי לו הם זכו. הן רוצות להיות הגימלאים של 2009. אני מייחל לכולנו שהתנועה הירוקה-מימד תהיה הגמלאים של 2009. בטוח נרוויח מזה יותר ממה שהגמלאים הרוויחו מהמפלגה שקרויה על שמם.
כתיבת תגובה