טרנד ה"זהירות מכורים" תופס תאוצה.
אחרי שדיווחנו כאן, ממש כאן על כתבה ב"ניו-יורק טיימס" שעסקה במכורים לאינטרנט (!), מדווח היום מעריב על סקר מבהיל (!) של משרד החינוך ("סקר" ו"משרד החינוך" זה כבר מבהיל) שמצא ש-17.5% מהתלמידים סובלים מהתמכרות למחשב (!!).
זה עוד כלום. הטוש, דיווח באחרונה על סקר של חברת "סימנטק" (!) שמצא ש-86% ממשתמשי המחשב בישראל מכורים לדואר האלקטרוני שלהם (!!!)
מיותר לציין (אבל אציין זאת בכל זאת) שמדובר בקשקוש מוחלט.
עורכי הסקרים והעיתונאים שמדווחים עליהם יודעים שהשטויות האלו תופסות כותרות. אין כמו קצת FUD על הבוקר ואין כמו המחשב/אינטרנט/דואר אלקטרוני כדי לשמש כדמון האולטימטיבי ממנו כולנו צריכים לפחד.
גם הניסוחים דוגמת: "אם לא הבנתם את זה עד עכשיו – אז עכשיו זה רשמי: דואר אלקטרוני זה דבר ממכר, לא רק עבורכם – אלא כמעט עבור כולם", הם פומפוזים בלי הצדקה. זה רשמי למה, כי סימנטק אומרת? סימנטק ערכה את המחקר בישראל בקרב 50 עובדים. 50. זה אמור לייצג אותי? 50 העובדים האלו קיבלו בממוצע 42 הודעות דואר אלקטרוני ביום. וזה מייצג אותי? כי 50 עובדים אמרו? מה זה השטויות האלו?
זאת ועוד, אני בטוח שמחקר היסטורי קצר יגלה שלפני 50 שנה התפרסמו מחקרים דומים על התמכרות לטלוויזיה ולפני 80 שנה על התמכרות לרדיו וקודם לכן על התמכרות לטלפון. ובכלל "התמכרות" זה מושג כל כך מודרני שתוקעים אותו בכל מקום אפשרי. אם אני משחק בפלייסטיישן שלי שעה וחצי ביום אני כנראה מכור ולכן זה הורס לי את חיי המשפחה, חיי המין (אהממ) ובאופן כללי הופך אותי לאנטי-סוציאלי לסביבה ומסוכן לבריות.
עדכון: גם מבקרת הטלוויזיה של "ידיעות" מתקנאת בטרנד החדש.
עדכון 2: גם ב"ידיעות אחרונות" מופיעה כתבה המתבססת על נתוני סימנטק.
כתיבת תגובה