* זהירות, המילה "ביצים" מופיעה בטקסט 13 פעמים (לא כולל עכשיו, כשכתבתי "ביצים". זה 14. כלומר עכשיו זה כבר 15).
"הארץ" פרסם בסוף השבוע טקסט חד ומרתק של אהוד אשרי בנוגע לשר התחבורה שלכם, שאול מופז, אולי האישיות הפוליטית הכי צינית בישראל. הכותרת שניתנה לטקסט – אין לדעת האם על ידי אשרי או על ידי העורך – היא "הביצים של מופז".
לקראת אמצע הטקסט מאבחן אשרי:
במובן זה הוא [מופז] אחראי לניהול המלחמה ולתוצאותיה לא פחות מראש הממשלה ושר הביטחון. לא רק שישב בצוות הבכיר לניהול המלחמה, אלא שלו, לפחות, היו הכלים המקצועיים לזהות את המחדלים ולהשפיע על תיקונם. אבל מופז בחר לשמור על עורו ולהתיישר עם צמד טירוני הצמרת ("לא רציתי עימות עם פרץ"). עם ביצים קטנות כאלה, קשה לצפות ממופז שיודה באחריותו, אבל מותר להמליץ לו שיישב בשקט וישמור את פוזת ה"גבר-גבר" ל"ארץ נהדרת".
יתכן שבגלל שבטקסט מופיע הצירוף "עם ביצים קטנות כאלה", בחר עורך המהדורה המקוונת לספק הפניה שונה (המופיעה בעמוד הראשי של אתר "הארץ") אל הטקסט המקורי.
מה שמוביל אותי לחוק הטוקבקים של חסון.
בואו נדמיין לרגע שהטקסט אשרי היה מנוסח בצורת טוקבק. בואו נדמיין לרגע שהטקסט של אשרי הוא טוקבק בידיעה שמפורסמת בלמהנט, הארץ או נרג', המספרת על הביקורת של מופז על ניהול המלחמה. על פי חוק הטוקבקים, כדאי למופז להגיש תביעה נגד הטוקבקיסט האנונימי, עורך הטוקבקים, הגרפיקאי של האתר, מנהל האתר וגיסתו. מופז יטען להוצאת דיבה, שהרי לכל ידוע שיש לו ביצים גדולות בעוד שהטוקבקיסט יטען "אמת דיברתי" (ולכן יזכה בתביעה).
אבל הנקודה שלי היא אחרת: על פי חוק הטוקבקים טקסט שכזה לא היה רואה אור יום למרות שהוא מדויק לחלוטין. הוא לא היה רואה אור יום כי אנשים היו מפחדים לכתוב שלמופז יש ביצים קטנות (יש לו) ובאתרים היו מפחדים לאשר תגובה הקובעת שלמופז יש ביצים קטנות (יש לו) כי כולם היו מפחדים מהחוק של חסון שכנראה דואג שיום אחד מישהו יאבחן את היקף הביצים שלו ולכן נזעק להגן על "השיח הציבורי" מפני ביטויים מעין אלו.
אני מתקשה להאמין שמופז יתבע את אשרי ואת "הארץ" משתי סיבות. הראשונה היא שמופז יודע שהוא יפסיד והשניה היא שהוא ממש לא רוצה לנהל מול עיתון "הארץ" דיון משפטי שעוסק באשכיו. לעומת זאת, אם היה מדובר בטוקבק, זה היה הרבה יותר קל.
צודקת שלי יחימוביץ' כאשר היא טוענת שהטוקבק הוא מפלטו של החלש ושרק העשירים מגישים תביעות דיבה נגד טוקבקיסטים. צודק גם רוגל שטוען שלא צריך להגן על טוקבקיסט שמדבר כמו בהמה רק בגלל שהוא "האיש הקטן". ואולם חוק הטוקבקים מבקש לנקות מהשיח הציבורי לא רק את האמרות הגזעניות, המטונפות והשקריות (שבדרך כלל לא מפורסמות בכלל למרות שהן נורא מטרידות את רזי ברקאי) אלא גם ובעיקר את האמרות החדות, הנוקבות אך הראויות, אמרות שאנשים יפחדו לכתוב אותן ו/או לאשר אותן שכן אף אחד לא רוצה להסתבך: יותר בטוח פשוט לשתוק.
זו אם כן תהיה ההשפעה האמיתית של "חוק הביצים הקטנות ע"ש ישראל חסון"; הוא לא ישפיע על המקום שבו ברור לחלוטין שטוקבק לא צריך להתפרסם אלא על המקום שבו מדובר בעניין של טעם, של סגנון, או במילים אחרות, על המקום שבו העניינים הם גבוליים מבחינת חופש הביטוי. חסון מבקש להזיז את הגבול כדי שיגן על הביצים שלו ואני אומר: הביצים של חסון לא ראויות להגנה; בעטו בהן.
כתיבת תגובה