בהרצאה בכנס הבלוגרים של מיקרוסופט נשאלתי שאלה: איך משפיעה הכתיבה בגלוב על הכתיבה בעיתון. עניתי שבעיניי חייבת להיות הפרדה, בעיקר סגנונית אבל גם נושאית, בין הכתיבה בגלוב לכתיבה בעיתון, שמדובר בשני עולמות נפרדים.
כמו שקורה לי הרבה בזמן האחרון, מסתבר לי שהעיתון הרבה יותר פתוח לניסיונות ושבירת מסגרות ממה ששיערתי. הנה הטור השבועי החדש שלי ב-24 שעות. רואים משהו מוכר? (לחצו להגדלה):
נראה שהיו"ר, שהתפתח בגלוב בשנתיים וחצי האחרונות, הופך באחרונה למבוקש במיוחד (בעקבות ההרצאה במיקרוסופט פנו גופים נוספים וביקשו את ליטרת ההרצאה שלהם. כולם נדחו בנימוס). כיצד היו"ר יתפקד במדיה שונה? האם סיפורים על צ'ינגפינקי והשתלטות על העולם יעברו בשקט אצל קוראי "ידיעות אחרונות"? מה הם גבולות ומגבלות הז'אנר – האם יש בכלל כאלו? מה יקרה כאשר היו"ר יקבל תוכנית רדיו (ציפורי דרכמות) או שעשעון טלוויזיה (אחד נגד 100 יפנים)? זה יהיה מסקרן ומשעשע.
מה שבטוח הוא שמעכשיו, לא אוכל לבוא בטענות למי ששולח לי מייל וקורא לי "יו"ר".
כתיבת תגובה